ויקרא רבה
מַה כְּתִיב לְמַעְלָה מִן הָעִנְיָן (ויקרא טז, ב): וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן אָחִיךָ, אָמַר רַבִּי אָבִין אָמַר לוֹ לֵךְ נַחֲמוֹ בִּדְבָרִים, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (ישעיה מ, ב): דַּבְּרוּ עַל לֵב יְרוּשָׁלַיִם. (ויקרא טז, ב): וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן, צַעַר גָּדוֹל הָיָה לוֹ לְמשֶׁה בְּדָבָר זֶה, אָמַר אוֹי לִי שֶׁמָּא נִדְחַף אַהֲרֹן אָחִי מִמְחִצָּתוֹ. בְּכָל עֵת, יֵשׁ עֵת לְשָׁעָה, וְאַל יָבֹא בְּכָל עֵת. יֵשׁ עֵת לְיוֹם (יחזקאל ד, יא): וּמַיִם בִּמְשׂוּרָה תִשְׁתֶּה. יֵשׁ עֵת לְשָׁנָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב יא, א): וַיְהִי לִתְשׁוּבַת הַשָּׁנָה. יֵשׁ עֵת לִשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה (תהלים קה, יט): עַד עֵת בֹּא דְבָרוֹ. יֵשׁ עֵת לְשִׁבְעִים שָׁנָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל ט, ב): לְמַלֹּאות לְחָרְבוֹת יְרוּשָׁלַיִם שִׁבְעִים שָׁנָה, וְאוֹמֵר (ירמיה כז, ז): עַד בֹּא עֵת אַרְצוֹ. יֵשׁ עֵת לְעוֹלָם (תהלים ד, ח): נָתַתָּה שִׂמְחָה בְלִבִּי מֵעֵת דְּגָנָם. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה לֹא כְּשֵׁם שֶׁאַתָּה סָבוּר, לֹא עֵת לְשָׁעָה, וְלֹא עֵת לְיוֹם, וְלֹא עֵת לְשָׁנָה, וְלֹא עֵת לִשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה, וְלֹא עֵת לְשִׁבְעִים שָׁנָה, וְלֹא עֵת לְעוֹלָם, אֶלָּא בְּכָל שָׁעָה שֶׁהוּא רוֹצֶה לִכָּנֵס יִכָּנֵס, רַק שֶׁיִּכָּנֵס בַּסֵּדֶר הַזֶּה. רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי אֶלְעָאי אָמַר בִּשְׁלשִׁים וְשִׁשָּׁה זוּגִין בִּשְׁלשִׁים וְשִׁשָּׁה רִמּוֹנִים, וְרַבָּנָן אָמְרֵי בְּשִׁבְעִים וּשְׁנַיִם זוּגִין וּבְשִׁבְעִים וּשְׁנַיִם רִמּוֹנִין.